על לידה מוקדמת - לידה יזומה מול ספונטנית

מהי לידה מוקדמת ספונטנית? מהם הגורמים ללידה מסוג זה? מה ההשלכות והסיכונים בלידה?

משך הזמן של הריון תקין הוא 40 שבועות, כשבסופם השיא, רגע הלידה. בשבוע 37 העובר מפותח לחלוטין וכל שנדרש לו הוא רק לגדול עד הלידה עצמה.

אולם, ישנם הריונות בהם הלידה מתרחשת לפני שבוע 37. לידה כזו נקראת לידה מוקדמת. הסיכוי ללידה מוקדמת הוא 1 ל- 14 הריונות. לידה לפני שבוע 37 הינה לידת פג. 

לידות מוקדמות מוגדרות על פי שבוע ההריון שבו התרחשו והן מחולקות לשלוש קטגוריות עיקריות והן: לידות שהתרחשו בין השבועות 24 ל- 32, לידות שהתרחשו בין השבועות 32 ל- 34 ולידות אשר התרחשו בין שבוע 34 לשבוע 36+6 ימים. בנוסף, לידות מוקדמות מתחלקות גם לשני סוגים: לידה יזומה ולידה מוקדמת ספונטנית (או בקיצור, לידה ספונטנית).

לידה יזומה היא לידה שהתרחשה בעקבות החלטתו של הצוות הרפואי. ההחלטה מתקבלת בדרך כלל כאשר הצוות הרפואי מבחין בבעיה בריאותית המסכנת את המשך ההריון, הן לאם והן לעובר ומכאן ההכרח ליילד את האישה בהקדם האפשרי. החלטה זו מתקבלת במקרים כמו רעלת הריון קשה, היפרדות שלייה, מצוקה עוברית וכדומה.

לידה מוקדמת ספונטנית היא לידה שנגרמת בעקבות צירים מוקדמים, פקיעת קרומי השפיר או ירידת מים מוקדמת.

ללידה מוקדמת ישנם מספר גורמים. השכיחים מביניהם, הם זיהום או דלקת ברחם, אי ספיקת צוואר הרחם, דימומים חוזרים הנוצרים מבעיה בכלי הדם, בשלייה וברירית הרחם, בעיות במבנה צוואר הרחם, באיות בריאותיות כרוניות של האם ומצוקה עוברית.

לעיתים, לידה מוקדמת נגרמת מהיווצרותו של רחם גדול מגיל ההריון. רחם גדול אופייני להריונות מרובי עוברים או לריבוי מי שפיר. תופעה שכזו עלולה לגרום לצירים מוקדמים.

הסימנים ללידה מוקדמת יכולים לבוא לידי ביטוי בהופעתם של צירים סדירים, כאבים חזקים בגב התחתון, דימום וגינלי, שלשולים, כאבי בטן או ירידת מים. במקרה ואחד מהתסמינים האלו מופיע, מומלץ לפנות לרופא המטפל או למחלקת מיון יולדות בהקדם, על מנת לבצע בדיקה ולטפל בהתאם. בבדיקה לאבחון תחילתו של תהליך לידה מוקדמת, תחובר היולדת למוניטור עוברי המאפשר את שמיעת דופק העובר ובו בזמן, מודד את תדירות הצירים ועוצמתם. בדיקה הכרחית נוספת, היא בדיקה וגינלית, אשר מטרתה לקבוע האם צוואר הרחם החל תהליך של פתיחה ומחיקה. קריטריונים אלו יעזרו לאשש האם היולדת נמצאת בתחילתו של תהליך לידה.

לעצירת לידה מוקדמת יש מספר דרכי טיפול. אחת הדרכים המקובלות לעצור את הופעתם של הצירים היא שתייה מרובה של נוזלים. כמו כן, ישנן תרופות אשר מיועדות לעצור צירים אשר יעילותן היא לטווח של 48 שעות בלבד, לאחריהן לא ניתן לעשות דבר מבחינה רפואית וייחל תהליך לידה.

המערכת העיקרית שעודנה בשלה אצל תינוקות שנולדו פגים, היא מערכת הנשימה. לכן, בזמן עיכוב הלידה, הרופאים ייתנו לעובר תרופות הכוללות סטרואידים אשר יעזרו לריאותיו להבשיל ובכך יפחיתו את הסיכון שבלידתו המוקדמת. עובר שנולד פג יאושפז במחלקה לטיפול נמרץ יילודים, הידועה גם כפגייה, ויזדקק לטיפול מיוחד שבעיקרו מדמה את פעולת הרחם באמצעות מכשור רפואי.

הסיבוכים בלידה מוקדמת משפיעים הן על האם והן על הרך הנולד. הסיבוך העיקרי הוא עובדת היות העובר פג שיוצא לאוויר העולם מבלי שהבשיל לחלוטין, בשונה מעובר שנשאר ברחם עד לסוף ההריון.

עובר שנולד לפני שבוע 32 עלול לסבול מתסמונת נשימה מצוקתית, מדימום במוח, מזיהום ומנמק בכליות, בעיות אכילה ועיכול, בעיות בגדילה, שיתוק מוחין, איחור התפתחותי וכדומה. הסיכונים פוחתים באופן משמעותי בעוברים שנולדו לאחר שבוע 32 וכמעט ולא קיימים, כשהלידה מתרחשת החל משבוע 34 של ההריון.