ירידת מים מוקדמת

ירידת מים מוקדמת בטרם שבוע 38 להריון עלולה להגרם כתוצאה מזיהום ועלולה להביא לסיכון לעובר.

מי השפיר הינם החלל שבו שוכן העובר לאורך כל תהליך ההריון. המים מרפדים את העובר ומספקים לו הגנה מפני פגיעות. המים מסייעים בשמירה על טמפרטורה קבועה של העובר וכן מונעים חדירת זיהומים שונים מהנרתיק ומצוואר הרחם. כמות מי השפיר נעה בין 50 מ"ל עד השבוע ה-12 להריון ועד לשיא של ליטר בשבוע ה-38 של ההריון. בעוד שירידת המים לקראת סוף ההריון מרמזת על סיום ההריון והתחלת תהליך הלידה, הרי שירידת מים מוקדמת, בטרם התאריך המשוער של הלידה, עשויה להצביע על זיהום אפשרי ברחם שיש בכוחו לסכן את התפתחותו של העובר ואת בריאותו.

ירידת  מי השפיר מתבצעת במהלך הלידה כתוצאה מפקיעה של קרומים בחלל הרחם. תהליך זה הינו טבעי ומתרחש בדרך כלל בסיום ההריון עם תחילת תהליך הלידה. ירידת המים מצביעה על הצורך לפנות באופן מידי למיון היולדות לצורך מעקב והתחלת הלידה. במקרים נדירים ובודדים מתרחשת ירידה מוקדמת של המים מן השליה. מקרים אלו עשויים להצביע, בייחוד בשלבים המוקדמים יותר של ההריון, על סיכון מסוים לעובר בעת ההתפתחות.

בעת בדיקת האולטרסאונד בשבועות האחרונים להריון, תתבצע גם מדידה של כמות מי השפיר בתוך הרחם. מיעוט במי שפיר בשליש השלישי של ההריון עשויה להיות תוצאה של זיהום הגורם לפקיעת מי השפיר מתוך חלל הרחם. מקורו של הזיהום יכול להיות במי השפיר עצמם, בנרתיק האישה או בצוואר הרחם. ככל שגיל ההריון עולה, כך יורד החשש כי מדובר בזיהום בעת הימצאות כמות מועטה של מי שפיר, בשל הסמיכות למועד הלידה. סיבות נוספות למיעוט מי השפיר עשויות להיות פגמים שונים בקרומי הרחם, פגמים הנובעים ממומים מולדים אצל האישה, אי ספיקת צוואר הרחם, הפסקת הריון שהתבצעה בעבר, מתיחה של הקרומים עקב ריבוי מי שפיר או הריון של יותר מעובר אחד בעבר וכן גורמים תזונתיים, עישון או גיל מבוגר של האישה ההרה.

חום של מעל 38 מעלות הינו סימן שעשוי להצביע על זיהום של העובר. החום ילווה בדרך כלל בפקיעת הקרומים ובירידת המים. בקרב נשים הסובלות מתסמינים אלו, שיעור התמותה של העובר הינו גבוה יותר מאשר בלידות רגילות וכן הסיכוי להיווצרות מצוקה נשימתית ומחלות שונות גדל פי שלושה. מחלות העשויות להיווצר אצל העובר כוללות: אלח דם, דימום תוך מוחי ואף שיתוק מוחין. ירידת המים מסוכנת גם בשל הלחץ המופעל על חבל הטבור, דבר אשר עלול להוביל לצניחתו של חבל הטבור ולהיפרדות השליה.

במידה והתרחשה ירידה מוקדמת של מי השפיר, תתקיים בכ-60% מהמקרים גם לידה ספונטנית, שתתרחש תוך מספר שעות לאחר ירידת המים. לידה זו תתבצע עד 24 שעות לאחר ירידת המים. במידה והאישה לא ילדה באופן ספונטני בטרם המועד המתוכנן, היא תישאר באשפוז למשך 24 שעות ובמידה ולא התבצעה לידה ספונטנית, יעשו הרופאים במיון מאמצים למען זירוז תהליך הלידה לצורך מניעת סיבוכים התפתחותיים הנגרמים מירידה ממושכת של מי השפיר.