לידתו של משה

זה קרה בשנת 1981. אנחנו, אמא ואבא של אורנה יושבים בבית החולים באחד מאין ספור הביקורים שם. התרגלנו כבר לרוטינה ...אורנה שוב מנסה להיוולד, אנו שוב רצים לבית החולים כהרגלנו, ושוב התהליך אינו מתפתח.
אנחנו יושבים בסמוך לחדר הלידה, מחובקים בחדר המתנה קטן שקט ואפור, וזאת על פי הנחיית המיילדת, שרצתה לבדוק בפעם המי יודע כמה אם משהו קורה או אם הדברים נותרים סטאטיים כהרגלם כדי שוב לחזור להמתנה בבית...
החדר ריק מלבדנו ומלבד גבר (כנראה אב) שעומד וקורא בספר תורה. חשוב לציין כאן שאנו זוג לא דתי בהגדרה.
אנו יושבים עייפים בידיים שלובות , כידוע הישיבה בסוף הריון איננה נוחה,
ראשי על כתפו בהמתנה להתפתחות המיוחלת שמתעקשת להתיש אותנו. זמן רב עובר ואני מבחינה בדאגה הגוברת בפני האיש העומד בחדר ומתפלל. השעות עוברות... פתאום אבא של אורנה פונה אל הזר הזה ואומר לו: " מזל טוב, יש לך בן, קרא לו משה"
הסיטואציה מאוד מוזרה, עקב ההתכנסות הטבעית בצרותיי לא הבנתי מה קורה ..!
מיד אחר כך רופא ומיילדת מציצים דרך דלת חדר הלידה ומבשרים לאיש, כמעט פה אחד : מזל טוב, נולד לך בן.
מתוך תחושת חוסר ההגיון והבלבול שחשתי, שמעתי את הסברו של זוגי:
האיש הזר קרא וקרא שעות בתורה, והקשבתי. הוא הגיע לפרק של משה רבנו התינוק במצרים. בדיוק כשבת פרעה משה אותו מהנהר, שמעתי בכי של תינוק מתוך חדר הלידה. אז קישרתי מייד - המסקנה מתבקשת !