הרגלי שינת תינוקות

שלום,

אנחנו בשלבים הראשון ורוצים להכניס את התינוקת רגוע למיטה, אבל לפעמים לא מצליחים להרגיע אותה בידיים בחושך...

מנסים את כל התנוחות והזוויות, מקפיצים על הכדור פיזיו, צועדים - שום דבר לא עוזר. הדרך היחידה להרגיע היא לצאת לחדר מואר (שינוי אווירה)

האם כדאי לנו להתעקש על הרדמה בחושך בלי הפסקות יציאה? איך אפשר לעשות זאת כשאפילו הידיים לא מרגיעות?


תודה

ראשית, כדאי לבדוק האם אכן החושך הוא הסיבה האמתית?
שינוי אווירה הרבה פעמים יוצר "הפתעה" שמלמדת את התינוק להמתין לה כדי שייצא מהבכי. מה שלמעשה היינו רוצים זה שהיא תלמד לצאת מהבכי גם ללא צורך באותו גירוי חיצוני. ולכן ההמלצה היא להישאר בחדר גם אם בימים הראשונים זה עלול לקחת יותר זמן, בהדרגה זה יתקצר וההתנגדות תפחת ותיפסק. אתם צריכים לזכור שאין דבר יותר בטוח ומרגיע בעבורה מהידיים שלכם ומחיבוק שלכם!
בנוסף, הרבה פעמים הרדמה ארוכה מלווה בבכי גדול מעידה על עייפות יתר. שינה בעייפות גדולה מדי מקשה על התינוק להירדם וגם הלילה עצמו הוא פחות טוב, לכן כדאי לעקוב אחר סמני עייפות ולהרדים אותה בהתאם להם ולא "למשוך" אותה עייפה.
טקס שינה קבוע בכל יום ופחות או יותר באותה שעה גם הוא תורם מאוד להגעת תינוק רגוע לשינה.
והדבר האחרון, אם אכן הסיבה היא החושך אפשר להשאיר אור קטן בחדר שיישאר דולק לאורך כל הלילה.