הרגלי שינת תינוקות

שלום רב,
בני בן תשעה חודשים, לאחר תהליך די קצר ומוצלח וללא בכי (הרבה בעזרת טיפים מהפורום הזה), למד לאחרונה להירדם לבד ומאז כבר חודש ישן מצוין - נרדם לבד וישן רצוף עד הבוקר למעט התעוררות אחת למוצץ בלבד (משום מה בשונה מהבכור לא מצליח עדיין לקחת לבד מוצץ).
גם בשינת היום נרדם לבד וישן טוב.
אתמול בערב נרדם עצמאית כרגיל בשעה 19 וקם ב21:30 בצרחות ופשוט סרב לחזור לישון עצמאית. כל פעם שיצאתי מהחדר מיד התחיל לבכות. לא רציתי ״להיכנע״ ולהישאר בחדר אבל כך חלפו 4 שעות!! שבהן לא נרדם. נרגע ומיד צרח שוב כשיצאתי מהחדר וכך שוב ושוב ושוב כשבכל פעם הוא מנסה לתפוס אותי דרך סורגי המיטה. לבסוף ״נכנעתי״ הנחתי עליו יד על הלחי והוא נרדם. התעורר עוד פעם בלילה למוצץ וישן עד הבוקר . חשבתי שזה היה אירוע חד פעמי אבל היום היה לנו אותו סיפור בשינת הבוקר והצהריים. הוא כבר היה גמור גמור אהבל עדיין סירב להיכנס לשינה ובכה מיד כל פעם שאחד מאיתנו יצא...
בהנחה שחרדת הנטישה תפסה אותנו לפתע בצורה כזו קיצונית. כיצד עלי לנהוג? ממש חבל לי לקלקל את כל ההרגלים הטובים שרכש ולחזור אחורה לנקודת ההתחלה (כפי שזה נראה פתאום כי הגענו למצב שכבר ליטוף במיטה לא עוזר ואפילו בהרמה על הידיים לוקח לו זמן להירגע, ממש כמו בתחילת התהליך שעשינו..).
אודה לעזרתך

חרדת נטישה אינה מופיעה רק בהקשר של שינה. אם מדובר בחרדת נטישה אתם אמורים לחוות את זה בסיטואציות שונות במהלך היום, גם בבית כשתצאו מטווח ראיה וגם כשתיפרדו לגן וכו...
בכל מקרה, בכל פעם שהוא בוכה אתם ניגשים אליו וכשהוא רגוע אתם יכולים לצאת מהחדר. גם בחרדת נטישה. וברגע שזה מסתדר ביום זה חולף גם בלילה.
אם אתם חוששים שהוא זקוק ליותר מזה אז נסו כמה ימים להישאר בחדר אבל אחרי 2-3 לילות שזה חוזר על עצמו רק בהקשר שינה כדאי לבדוק האם יש משהו אחר.