הרגלי שינת תינוקות

יש לנו ילדה מלאכית בת שנה וחודשיים. עד לפני כחודש וחצי ישנה לילה מלא מלבד קימה לשתיית בקבוק כעשר דקות וחזרה לישון לבד. היא בגן מגיל ארבעה חודשים וישנה לבד בחדרה מגיל חמישה חודשים. בחודשיים האחרונים מהרגע שהיא רואה אותי, האמא, בסביבה היא חייבת להיות עלי. כל עוד אני לא בסביבה אין בעיה אבל מהרגע שקלטה אותי זהו. כמו כן בלילה היא ישנה או עלי או לידי ומתעוררת כל עשרים דקות לוודא שאני שם. אם כן מיד חוזרת לישון אם לא בוכה ומחכה שאבוא. שום דבר לא עוזר. איך אתן ממליצות שאחזיר לה את הביטחון ואת הרגלי השינה הקודמים ושגם אני אוכל לישון ולנהל זוגיות עם בעלי? תודה

היי,

כל עוד את נותנת מענה לבכי וניגשת אליה תמיד על מנת להרגיע את נענית לצורך שלה ומלמדת אותה שאת תמיד שם כשהיא צריכה אותך ולכן אין בעיה להמשיך ולהתנהל כך גם בזמן חרדת נטישה.
יחד עם זאת, הדרך הנכונה היא להמשיך להתנהל כמו קודם כי השגרה היא העוגן שלה ובאמת כדי לשמר את הרגלי השינה כיון שכשתעבור חרדת הנטישה במהלך היום זה יחלוף גם בלילה ואילו הרגלי השינה יישארו.
לכן, אני ממליצה להחזיר אותה לחדר שלה. להמשיך כמובן לגשת ולהרגיע את הבכי ולצאת. אם את מרגישה שהיא זקוקה לך יותר אפשר להישאר בחדר עד שהיא נרדמת (ואז לצאת) במשך כמה לילות וכשאת רואה שהיא פחות מחפשת אותך אז להשאיר ערה ולצאת כמו קודם.
במקביל, זה גיל שכבר אין צורך בארוחה בלילה וייתכן שיש קשר בין האוכל לשינה שגם הוא מוביל ליקיצות.